אילו ראיתם היום את הילדים הקטנים של קלנסווה עסוקים ברכיבה על אופניים, כחלק מהדרכה לרכיבה בטוחה, תוך שהם לובשים חולצות מיוחדות, חובשים קסדות שנרכשו למטרה זו, כשרכב משטרה נוסע בראש הטור, בוודאי לא הייתם מאמינים.

 הציניים שבינינו תמיד מחפשים את ה-""catch בכל סיפור, אבל הוא לא קיים, פשוט לא. חיוכי השמחה על פניהם של הילדים, שסוף סוף יצאו אל מחוץ לכותלי בית הספר על מנת ללמוד משהו שונה וחשוב,  וההנאה והסיפוק של שוטרי התנועה שלא חילקו, הפעם, דוחות אלא לימדו ילדים קטנים כיצד להישמר ולהישאר בחיים בכבישם, הם חזות הכל.

שוטרי משטרת טייבה מזניקים את הרוכבים הצעירים

מסע "רכיבה בטוחה" של תלמידי קלסנווה יוצא לדרך

  שיתוף הפעולה בין תלמידי בית הספר היסודי אלסלאם וחטיבת הביניים חאלד אבן וואליד בקלנסווה, שוטרי התנועה, מתנדבי עמותת "חיים בדרך מתונה" והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, היא רק חלק אחד קטן מתוך פרויקט "עיר מתונה קלנסווה" שנמשך כבר מעל לשנה ועתיד להימשך כל עוד יוכלו השותפים לפעול בתוך קהילת קלנסווה.

הפרויקט התחיל ביוזמתה של עמותת "חיים בדרך מתונה", מתוך הבנה כי נושא הבטיחות בדרכים הוא אבן נגף במגזר הערבי. ההזנחה רבת השנים של המדינה ושל התושבים הערביים, עצמם, הביאה להתנהלות לא בטוחה בתוך הערים הערביות ומחוצה להן. אולם, אנו איננו מחפשים אשמים, אלא פתרונות שיביאו לשינוי.

 העיר קלנסווה נבחרה על ידי "חיים בדרך מתונה" בעיקר משום שבתחילת שנת 2007 נהרגו שבעה צעירים, מתושבי העיר, בפרק זמן קצר, במקומות שונים בארץ. המטרה הייתה, לאחר קבלת הסכמת העירייה ופרנסיה, לבחון את בעיות הבטיחות בדרכים של העיר להמליץ על דרכי הפתרון האפשריים, ועם אותן מסקנות לצאת לדרך תוך צירוף שותפים נוספים לפרויקט. ואכן, לאחר מיפוי בעיות הבטיחות בדרכים של העיר ע"י אנשי מקצוע, הוכנה תוכנית פעולה מקיפה.

 שותפינו בפרוייקט הם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומשטרת ישראל. הפנייה אליהם הניבה תוצאות מדהימות. משטרת ישראל, שבאותה העת הבינה כי עליה לפעול במגזר הערבי, בהיבטי בטיחות בדרכים, שמחה לקחת חלק בפרויקט וכך גם הרשות הלאומית, שבנתה תוכנית חירום משלה. כל השותפים חלקו את אותה הדרך לפתרון בעיות הבטיחות בדרכים בעיר, ושיתוף הפעולה הניב תוצאות בכל התחומים.

 הפרויקט מתמקד בשלושה תחומים עיקריים: תשתיות, חינוך ומודעות ואכיפה.

לאחר שנים של הזנחה, החל טיפול בתשתיות הבטיחות בדרכים, מחוץ לעיר ובתוכה. כביש הגישה העיקרי לעיר, עבר ריבוד מחדש וכעת מוקם מעגל תנועה חדש בצומת הכניסה הצפונית לעיר, צומת קטלנית ומסוכנת. סביב כל בתי הספר ומוסדות חינוך וציבור אחרים, הוקמו מעקות בטיחות חדשים, סומנו מעברי החצייה, הוצבו תמרורים ונצבעו אבני שפה.

 בתחום החינוך וההסברה, הוחלט על פעילויות חינוך שיתמקדו בכמה מישורים כגון: נהגים צעירים, הולכי רגל, רוכבי אופניים, חגורות בטיחות ועוד.

 תחום האכיפה של חוקי התנועה, תחום  שכמעט ולא נעשה במסגרתו דבר בתוך העיר,  התעורר לחיים. תחום זה הינו דרך טובה לחנך ולהטמיע במבוגרים, חוקי תנועה ונורמות התנהגות,  שאינם מושרשים בקרב הקהילה הערבית, כמו חגירת חגורות בטיחות.

 במהלך החודשים הבאים שיתוף הפעולה המדהים בין הגורמים השונים, אבל בעיקר בין האנשים,  הפך למרכיב ההצלחה העיקרי של הפרויקט. אנשים עם מוטיבציה גדולה, הבאים מתוך תחושת שליחות ולעיתים כנגד כל הסיכויים ייצרו ויזמו פעילויות בטיחות בדרכים מוצלחות שאולי יביאו לשינוי מהותי בקרב האוכלוסייה של קלנסווה.

אותם אנשים פעלו למען הקהילה בקלנסווה ולא מתוך מניעים אישיים – בקירבם ניתן למצוא מנהלי בתי ספר, מתנדב של מד"א, שוטר קהילתי, מתנדב בעמותה... אנשים.

 מתוך תחושת הסכנה שבה אנו חיים, אם זה בכבישי ישראל ואם זה בגלל האידיאולוגיה ו/או הדת המפרידה בינינו, והאלימות וחוסר הכבוד שאנו מפגינים איש כלפי רעהו, איבדנו את האמונה והתקווה כי ניתן להביא לשינוי. מתוך תחושה זו של אין מוצא, אנו פוגשים בדרך את האנשים הטובים, השונים, אלה שמוכנים לפעול ולעשות למען, אלה שהבינו כי זוהי הדרך היחידה, אלה שמוכנים להושיט יד ולא מסתתרים מאחורי אמירות, אלה שמבינים כי עשייה למען האחר היא ברת הסיפוק הגדול ביותר.

 הקבוצה הזו היא ההצלחה של פרויקט קטן שאיש לא מעוניין לשמוע עליו אבל אלה העוסקים בו גאים להיות חלק ממנו. לו ניתן היה לשכפלו בכל עיר וכפר בארץ הזו היינו נראים קצת אחרת. אילו יכולנו להיות קצת פחות ציניים, קצת פחות עסוקים בעצמנו, כל אחד בעולמו הקטן, ניתן היה לעשות לעשות שינוי גדול.

 זהו סיפור קטן על פרויקט קטן בעיר קטנה של מיעוט קטן, במדינה קטנה, והצלחה גדולה....

רשמה : אורנה קליין

              מנכ"לית